יהודים הגיעו לאיטליה לראשונה במאה השנייה לפני הספירה. הקהילות הגדולות ביותר חיו בוונציה, רומא, ליבורנו ופירנצה.
יהודים שחיו בערים אלו דיברו גרסה של שפה שנקראת כיום יידיש. הם דיברו גם איטלקית או דיאלקט מקומי של איטלקית או יהודית-איטלקית, שהיא גרסה של טוסקנה הישנה עם מילים עבריות וכמה השפעות משפות אחרות שדיברו על ידי יהודים שהיגרו מארצות אחרות סביב הים התיכון.
קהילת יהודים באיטליה ששרדה את רצח הנאצים
אוכלוסיית יהודי איטליה היא השנייה בגודלה באירופה, אחרי צרפת. קהילה קטנה של יהודים באיטליה, בעיקר ברומא, שרדה את רצח העם בראשות הנאצים שהרגו 6 מיליון יהודים. הנאצים כבשו את איטליה מ-1943 עד 1945 ובתקופה זו גורשו כ-8,000 יהודים למחנות המוות. הקהילה היהודית ברומא ניצלה על ידי מספר גורמים כולל תפקידו של הוותיקן כמפלגה ניטרלית שתרמה להצלת קבוצת יהודים זו בכך שהעניקה לה השפעה פוליטית.
היסטוריית יהודי איטליה
מאז סוף המאה ה-19 יש באיטליה אוכלוסייה יהודית משמעותית. הנוכחות היהודית באיטליה עוצבה על ידי שתי תקופות עיקריות של הגירה. תקופת העלייה הראשונה החלה בשנת 1881, אז החלו להגיע יהודים ממזרח אירופה. התקופה השנייה החלה בתחילת המאה ה-20 עם נהירה של יהודים איטלקים מסוריה העות'מאנית ומלוב.
יהדות איטליה החלה כאשר היהודים הראשונים הובאו לחצי האי האיטלקי על ידי הרומאים בשנת 139 לפני הספירה. ב-1945 היו באיטליה לפחות 50,000 תושבים יהודים. בין 8,000 ל-9,000 חיים ברומא.
יהודי איטליה היו חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה האיטלקית, עם שורשים במה שהיא כיום איטליה מלפני 2,200 שנה. אז כבשה האימפריה הרומית את האזור שהוא כיום יוון של ימינו ושלחה עבדים יהודים לרומא.
ליהודי איטליה היה תפקיד משמעותי בתרבות האירופית. הם תרמו לכלכלה האיטלקית והייתה להם נוכחות משמעותית בחיים האיטלקיים במשך יותר מאלפיים שנה, לפני שהם התמודדו עם רדיפות.
ליהודים באיטליה יש היסטוריה שונה
ליהודים באיטליה יש היסטוריה שונה בהרבה מאשר ליהודים בשאר אירופה. בניגוד לעמיתיהם האירופים, יהודי איטליה מעולם לא עמדו בפני גירוש המוני או רצח עם. במקום זאת, הם שגשגו במשך שנים רבות.
גירוש היהודים מסיציליה (1291) על ידי המלך צ'ארלס הראשון הוא אחד האירועים הבולטים בהיסטוריה היהודית באזור זה.
בשנת 1492 גורשו יהודים מספרד ופורטוגל. באיטליה מצאו קבלת פנים נדיבה יותר. עם זאת, כאשר הספרדים השתלטו על השלטון בנאפולי בשנת 1503, האקלים השתנה באופן דרמטי. האפיפיור עודד את פרדיננד מאראגון לרדוף אותם והם היו נתונים לחרם אשר נאכף בקפדנות על ידי האינקוויזיציה.
העשורים שאחרי 1655 כונו "תור הזהב של יהדות איטליה", משום שבזמן זה נהנו היהודים מחיים שלווים יחסית, אך עם איחוד איטליה ב-1870, מצבם הורע באופן משמעותי. בשנת 1866 חוק איטלקי אסר כל יישוב יהודי חדש בלומברדיה ללא אישור הממשלה. זה הוביל לחסום הגירה מאיטליה לאמריקה ופלסטין.
שחרור היהודים ע”י איטליה
יהודי איטליה שוחררו ב-17 בספטמבר 1848, כאשר הפרלמנט האיטלקי העניק ליהודים את אותן זכויות כמו אזרחים אחרים, כולל זכות מוגבלת לקניין. שטחה של איטליה כולל היסטוריה ארוכה של חיים יהודיים מאז התקופה הרומית.
בשנת 2007 האשימה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) את איטליה בהפליה לרעה של בני ארצה ונשים שלה על ידי גביית מס הכנסה על יהודים גבוה מזה המוטל על אחרים. קרן המטבע הבינלאומית איימה לבטל את השיחות להלוות כסף לאיטליה אלא אם יפסיקו את הנוהג הזה.
הקהילה היהודית ברומא הייתה נתונה להתקפות שונות לאורך ההיסטוריה שלה. בפברואר 1994, למשל, הותקף בית הכנסת בבקבוקי תבערה.
