ברכות השחר הן סדרת ברכות הנאמרות בראשית תפילת שחרית, ותכליתן להודות לבורא על חסדיו ועל שפע המתנות שהוא מעניק לאדם בכל בוקר מחדש. במקור, נקבעו ברכות אלו להיאמר עם ההתעוררות משנת הלילה, וכל ברכה הייתה נאמרת בשעה שהאדם נהנה בפועל מהדבר שעליו הוא מברך. בדורות האחרונים התקבל המנהג להתארגן תחילה לקראת התפילה, ולאחר מכן לברך את כל ברכות השחר ברצף, על פי סדרן הקבוע.
מודֶה / מודָה / אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה. וּבָרָא בו נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם או אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אֵי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', רופֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂות:
אֱלהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים. אֲדון כָּל הַנְּשָׁמות. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, פּוקֵחַ עִוְרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, זוקֵף כְּפוּפִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אוזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, עוטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי גוי. (האשה אומרת – גויָה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי עָבֶד. (האשה אומרת – שִׁפְחָה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי אִשָּׁה:
(אשה אומרת בלי שם ומלכות – בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצונו):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי:
וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתורָתֶךָ. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְותֶיךָ. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא. וְלא לִידֵי עָון. וְלא לִידֵי נִסָּיון. וְלא לִידֵי בִזָּיון. וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוב. וְכוף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנִי הַיּום וּבְכָל יום לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רואַי. וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טובִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּומֵל חֲסָדִים טובִים לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּום וּבְכָל יום וָיום מֵעַזֵּי פָנִים. וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע. מִיֵּצֶר רָע. מֵחָבֵר רָע. מִשָּׁכֵן רָע. מִפֶּגַע רָע. מֵעַיִן הָרָע. וּמִלָּשׁון הָרָע. מִדִּין קָשֶׁה. וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית. וּבֵין שֶׁאֵינו בֶן בְּרִית:
ברכת התורה
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תורָה:
וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נותֵן הַתּורָה:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמור לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
מי ששכח לברך את ברכות השחר ונזכר לאחר שכבר התפלל, מברך את כל הברכות מלבד ברכת "אלוקי נשמה". הטעם לכך הוא שברכה זו מסתיימת בהודיה על החזרת הנשמה, והיא דומה לברכת "מחיה המתים" שנאמרה כבר בתפילה, ויש פוסקים הסבורים שבכך יצא ידי חובתו. אם נזכר במהלך היום, רשאי לברך את ברכות השחר גם בשלב זה, ואף אם נזכר לאחר צאת הכוכבים, כל עוד לא הגיע חצות הלילה. אולם מי שנזכר רק לאחר חצות לילה, הפסיד את ברכות השחר של אותו יום, ולא יברך עוד.





